היסטוריית הצילום

תחילתו של הצילום. 

באיזה תקופה ובאיזה תאריך ידוע שהומצא הצילום? 

צילום הוא פעולה היוצרת תצלום באמצעות הטבעת דפוס האור על גבי רכיב רגיש לאור כגון סרט צילום או חיישן באמצעות חשיפה מתוזמנת. הפעולה נעשית באמצעות מכשירים מכניים ,כימיים או דיגיטליים המשמשים כמצלמות. מרבית ההסברים ההיסטוריים להמצאת הצילום מופיעה הקמרה אובסקורה כמבשר הישיר של הצילום, וכמודל המיידי ממנה הוא התפתח. התמונות שהתקבלו באמצעות הקאמרה אובסקורה לא היו ניתנות לקיבוע ולכן אין מדובר בצילום של ממש. 

קאמרה אובסקורה 

הרעיון לנסות ולקבע את הדימוי שמוקרן על הדופן האחורי של הקמרה-אובסקורה עלה כמעט במקביל אצל אנשים רבים במקומות שונים ומרוחקים, מאז העשורים האחרונים של המאה ה-18 ועד ההכרזה הרשמית על המצאת הצילום ב 19-באוגוסט 1839. 

הצילום הומצא כמה פעמים כמעט בו זמנית ובטכניקות שונות, אך כולן מתבססות על מכשיר הקמרה- אובסקורה. ב 1826-או 1827 הצליח הממציא הצרפתי ניספור נייפס לקבע לראשונה את הדימוי שנוצר בגב הקמרה- אובסקורה, ולייצר את תצלומו המפורסם – נוף מחלון בלה-גרא – דימוי המוכר כיום כתצלום הראשון בהיסטוריה. לטכניקת הצילום שלו קרא נייפס הליוגרפיה = Heliogrphie (רישום שמש). רבים ניסו , כאמור, לקבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה-אובסקורה, אך הדימויים שייצרו היו נגטיביים על-פי-רוב (האזורים   הבהירים במקור הפכו לשחורים בדימוי), וחמור מכך - הם נעלמו מיד כשהוצאו מהקופסה החשוכה ונחשפו לאור. הממציא הצרפתי עסק אף הוא בניסויים בחומרים רגישים לאור מאז ,1816 והמציא תמיסות שונות שמגיבות לקרני השמש .לשם הכנת התצלום "נוף מחלון בלה-גרא" הכין נייפס לוח מתכת . את הלוח הניח בגב קמרה אובסקורה בעלת עדשה ּדּו-קְ עּורָ ה, וחשף אותו לאור במשך למעלה משמונה שעות; הביטומן התקשה באזורים שנחשפו לאור. לאחר החשיפה נשטף הלוח בעזרת שמן לבנדר ונפט ,שהמיסו את הביטומן באזורים שלא נחשפו לאור ולכן לא התקשו. כך הצליח נייפס לא רק לגרום לחומר להפסיק להגיב לאור לאחר שהושגה התמונה ,אלא גם ליצור ישירות דימוי פוזיטיבי!. 

החשיפה הארוכה והמסורבלת, ואולי גם צניעותו של הממציא, גרמו לכך שההליוגרפיה לא זכתה לפרסום רב ולמקורות מימון, ובתסכולו חבר נייפס לצייר, הפריזאי לואי ז'אק מנדה דאגר ,בשותפות שנועדה לשכלל את ההמצאה. דאגר, אמביציוזי אך חסר השכלה מדעית פורמאלית, ניסה מזה זמן, אך ללא הצלחה, לקבע את דימוי הקמרה-אובסקורה. השמועות על הצלחתו של נייפס הביאו אותו לפנות אל הממציא בבקשה להיכנס לשותפות. בשנת 1833 מת נייפס במפתיע, ודאגר המשיך לפתח את טכניקת הצילום, אך הסב את שמה לדאגרוטיפ ,על-שמו. דאגר הצליח לייצר בעזרת הקמרה-אובסקורה דימויים חדים ומפורטים על גבי לוחות מתכת שעברו אידוי בחומרים רגישים לאור, ואף עלה בידו לקצר מאוד את זמן החשיפה (למספר דקות). התמונות שהשיג היו תצלומים פוזיטיביים ויחידאיים (כלומר, בלתי ניתנים לשכפול). בשנת 1839 קנתה ממשלת צרפת את זכויות הפטנט על ההמצאת הדאגרוטיפ וההליוגרפיה מדאגר ומיורשיו של נייפס, ובמחווה אצילית שחררה את הידע לשימוש חופשי בציבור. יום פרסום הנוסחה ליצירת דאגרוטיפים בעזרת הקמרה- אובסקורה נחשב עד היום כיום בו הומצא הצילום.

מטרות הצילום ושימושיו

אישי, אמנותי, תיעודי, חברתי, משטרתי, צבאי, מדעי, מחקרי, רפואי גיאוגרפי פרסום, אפנה קולנוע תקשורת עיתונות, חדשות, מגזין, ספורט ימי ותת ימי, טבע , משפחתי

סוגי הצילום, יכולות והשפעות

סטודיו – תכנון ושליטה 

חוץ – תיעוד, טבע, אור טבעי 

טכני – מיועד למטרות מיוחדות, עם ציוד מיוחד 

שמירה ומעקב 

תיעוד – צילום ישיר, הוכחה, זיהוי 

הצילום מתחלק גם לחלוקה המסורתית כמו באמנות: נוף, טבע דומם, דיוקן, מופשט

הצרכים אותם ממלא הצילום

העתקה, תיאור, שימור, תיעוד, מזכרת, הוכחה, יופי וקישוט, העברת מידע. היום נמצא הצילום בכל תחום, הוא מאפשר להפוך את העולם הנראה למידע דיגיטלי ולהעבירו למטרות שונות. הצילום מאפשר לראות, לגלות, לפרסם, ליפות, לשנות, בכל אחד מהתחומים שאותם  6 הזכרנו, משמש הצילום וממלא צרכים הנובעים מהדחף לצלם, לרכוש בעלות ולהשתמש בצילום למטרות מעשיות.

התמורות שחולל הצילום

הצילום פתח את האפשרות לגלות ולהכיר את העולם טוב יותר. הצילום מאפשר להראות, בעזרת העברת המידע הצילומי, דברים חדשים שאינם מוכרים. הצילום איפשר לגלות מראות שלא היו ידועים לפני כן, בתחום המיקרוסקופי בעולם החי, בתחום התנועה של בעלי החיים והאדם, בתחום החלל והגאוגרפיה. הצילום מאפשר לשנות את האופן שבו נראים הדברים זאת ע"י הגדלה, צביעה, ריטוש ועוד. בנוסף היווה הצילום אמצעי המראה את "האמת" ומהווה הוכחה. כיום עם העידן הדיגיטלי מתערער האמון בצילום כאמת בגין היכולות למניפולציה של התמונה.