העצמית

העצמית

הרכב העצמית

המצלמה מורכבת משני חלקים עיקרים:

א. גוף המצלמה

ב. העצמית

בעצמית ישנה טבעת מיקוד, טבעת חדות שאיתה אנו "עושים פוקוס" ומייצרים חדות באזור הרצוי. החדות תתקיים בנקודת המפגש של קרני האור. ישנה רק נקודה אחת כזאת בה החדות היא מרבית. בדרך כלל נכוון את החדות על הנושא בתמונה. ניתן לשלוט על תחום החדות באמצעות שינוי "עומק השדה" (יפורט בהמשך(

בעצמית מצויה גם טבעת הצמצם (במצלמות dslr החדשות השליטה על הצמצם תהיה באמצעות המצלמה בלבד ולא ע"י טבעת מכאנית) המאפשרת לנו לשנות את גודל הצמצם, על מנת שנוכל לחשוף את החיישן לכמות האור המתאימה.

אורך המוקד ושדה הראייה

שדה ראייה (אורך המוקד) הוא הזווית הנוצרת בין העצמית לבין חלקי העצם המרוחקים ביותר בנגטיב/חיישן (אלכסוני הנגטיב)

ניתן לחלק את העצמיות ל 3 משפחות

עצמית רחבת זווית  WIDE - זווית הראייה רחבה, עומק שדה גדול והתשקופת (פרספקטיבה) מוגזמת. עצמיות שאורך המוקד שלהן קצר מ 50 מ"מ. ככל שמס' המ"מ של העצמית קטן יותר, זווית הראייה תגדל והדמות שמצלמים תראה רחוקה יותר וקטנה יותר מאשר נראה בעין רגילה, ללא מצלמה. לדוגמא, על מנת לצלם את רחבת הכותל עמוסת המתפללים אשתמש בעצמית בעלת אורך מוקד קצר,(עצמית רחבת זווית(  זאת על מנת לקלוט בתמונה את כל השטח של רחבת הכותל, על מנת להגדיל את זווית הראייה. כמובן שהמתפללים יראו רחוקים יותר מאשר במציאות.

עצמית ארוכת מוקד טלה - זווית הראיה צרה, עומק השדה קטן, התשקופת מופחתת. עצמיות שאורך המוקד שלהן ארוך מ 50 מ"מ. ככל שמס' המ"מ של העצמית גדול יותר זווית הראייה נהיית קטנה וצרה יותר. הדמות שמצלמים תיראה קרובה יותר וגדולה יותר מאשר במציאות. עצמיות אילו נקראות בנוסף "עצמית טלה". בעצמיות אילו נשתמש בעיקר לצילום מרחוק, למשל על מנת לצלם את מנהיג להקת האריות, ללא הצורך לסכן את חיי הצלם. (למשל, עצמית בעלת אורך מוקד של 400 מ"מ(.

עצמית נורמלית   NORMAL - זווית הראייה דומה לעין האדם, הדמות מתקבלת ללא עיוותי תשקופת. במצלמות רפלקס אורך המוקד הוא 50  מ"מ. בעצמית מסוג זה המורכבת על המצלמה רואים באותה זווית ראייה כמו עין האדם. הדמות שתתקבל תהיה זהה בגודלה, כאילו צפינו בה ללא מצלמה. זווית הראייה והמרחק יראו זהים.

אורך המוקד ועומק השדה

מיקום נקודות מפגש האור המגיע מעצמים הממוקמים לפני ומאחורי הנושא הממוקד, ביחס למישור המוקד על מעגלי הפיזור.

אורך המוקד הוא המרחק בין המרכז האופטי של העדשה לנקודת המפגש של קרני האור היא מישור המוקד )מישור סרט הצילום, מישור החיישן( . אורך המוקד נמדד במילימטרים ( עדשה 50 ממ, 100 ממ(.

עומק שדה הוא אחד הנושאים החשובים בשפה הצילומית. תחום החדות הנמצא לפני ואחרי הנושא המצולם (בד"כ 1/3 לפני, 2/3 אחרי).  כמובן שאנו נדאג שהנושא המצולם יראה בחדות בכל מקרה. עומק השדה מתייחס לתחום החדות לפני ואחרי אותו נושא.

עומק השדה מושפע מגודל עיגולי הטשטוש ,עיגולי הטשטוש הן נקודות אור אשר אינן ממוקדות מפני שהן נמצאות לפני או אחרי האובייקט הממוקד.

שדה הראייה ומהירות הסגר הממושכת ביותר לעבודה ללא ייצוב ( מהירות זויתית(

ישנו קשר ישיר בין שדה הראייה כלומר רוחב העדשה וזמן הצילום הגדול ביותר שבו מומלץ להשתמש בצילום מהיד ללא שימוש במייצב (חצובה), וזאת על מנת שהתמונה תצא ללא טשטוש שנובע מהרעידה של היד.

היחס הוא מהירות הצילום הקרובה ביותר לאורך מוקד העדשה.

כלומר בעדשה 100 מ"מ זמן הצילום הארוך ביותר כ-1/125 או 1/100 שניות

בעדשה 50 מ"מ זמן הצילום הארוך ביותר כ-1/60 או 1/50 שניות

בעדשה 24 מ"מ זמן הצילום הארוך ביותר כ-1/30 או 1/25 שניות

אורך המוקד/שדה הראייה ותשקופת

היחסים בין האלמנטים שבתמונה משתנים כאשר בוחרים לעמוד ולצלם אותם בעדשות שונות ממרחקים שונים.  בדוגמא שלפנינו צילם הצלם את התמונה ב 8 עדשות : רחבה נורמאלית ו טלה מבלי לזוז.

תשקופת (פרספקטיבה) השינוי בגודל העצמים כפי שהם נראים לעין.

השינוי נובע מהמרחק היחסי בין העצמים לבין המתבונן בהם. לדוגמא כאשר מסתכלים על קיר של בית מהצד, מה שקרוב יותר נראה גדול יותר מהצד הרחוק של הקיר, זאת למרות שאנו יודעים שהקיר כולו באותו הגודל.

היחס בין הגדלים הוא יחס ישר כלומר אם נצלם קיר של 9 מטר כאשר קצה הקיר הקרוב במרחק של 3 מטר והרחוק במרחק של 12 מטר : יהיה היחס 12/3=4 כלומר הצד הקרוב יהיה גדול פי 4 מהצד הרחוק.

זו היא פפרספקטיבה מאוד חזקה – קוראים לה תשקופת תלולה (מוגזמת) ומייצרים אותה בעזרת עדשה רחבה

. אם נצלם את אותו הקיר עם עדשה טלה ממרחק של 30 מטר, קצה הקיר הקרוב יהיה במרחק של 30 מטר והרחוק במרחק של 39 מטר היחס יהיה 39/30=1.3 כלומר הצד הקרוב יהיה קטן ב 30 אחוז מהצד הרחוק.  זו היא פרספקטיבה תשקופת שטוחה פחות דראמאטית ומויצרת על ידי עדשה טלה.

השליטה בפרספקטיבה בצילום מתבצעת בעזרת שלושה גורמים:

א. בעזרת קירוב או הרחקת המצלמה מהנושא - צילום מקרוב יוצר תחושת תשקופת חזקה, מודגשת. צילום ממרחק יוצר תחושה של תשקופת חלשה, עם מעט תחושת עומק, תשקופת לא בולטת

ב. אורך המוקד של העצמית -  ככל שאורך המוקד יהיה קצר יותר, התשקופת תהיה חזקה יותר, מודגשת יותר, מוגזמת. ולהיפך, ככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר, התשקופת תהיה דחוסה יותר, לא בולטת, פרספקטיבה חלשה עם מעט תחושת עומק.

ג. זווית הצילום - ע"י שינוי זווית הצילום כלומר כיצד "מביטה" המצלמה על הנושא, יש ביכולתנו לשנות את התשקופת. לדוגמא, בצילום של פסי רכבת מלמעלה התשקופת תהיה מתונה "חלשה" ביחס לצילום של פסי רכבת מגובה נמוך, מגובה המסילה, שם התשקופת תהיה מוגזמת, בולטת

עצמית זום

ישנו סוג נוסף של עצמיות, עצמיות זום:: עצמית זום היא עצמית שמציינים אותה בשני מספרים לדוגמא: 18-35, 28-80, 210 וכו'.  המספרים מתארים את אורך המוקד של העצמית מנקודה שבה אורך המוקד קצר ביותר עד לנקודה שאורך המוקד ארוך ביותר. העצמית מאפשרת לשנות את אורך המוקד ובעצם משנה גם את זווית הראייה. עצמית מסוג זה מכילה בתוכה אורכי מוקד שונים, המשתנים ויכולים להרחיק או לקרב את העצמים בתמונה. היתרון העיקרי בשימוש בעצמית זום הוא שניתן להרכיב על גוף המצלמה עצמית זום אחת שתשמש אותנו לצילום של נושאים שונים (לדוגמא: קבוצה של אנשים או אדם אחד בודד). המונח "זום" מתייחס ליכולת העדשה לשנות את אורך המוקד וכך לאפשר התקרבות או התרחקות מהנושא המצולם מבלי להזיז את המצלמה.

נקודת מגוז

'''נקודת מגוז''' (או '''נקודת ההיעלמות''') הינה נקודה בתמונה אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב. העקרון הגאומטרי עליו מתבססת הפרספקטיבה אומר שעצמים רחוקים יותר יראו קטנים יותר. נקודת מגוז עשויה לציין גם את המקום באופק בו נפגשים שולי הדרך. אנשי הרנסאנס שהיו בין הראשונים לגלות שבתמונה אחת יכולות להיות כמה נקודות מגוז, כל אחת מתאימה למשטח אחר. למשל בתמונה של קובייה, כל פאה תתכנס לנקודת מגוז אחרת.

כושר כיסוי

מה הוא כושר כיסוי? זהו גודל עלומת האור שיוצאת מהעצמית לכיוון המצלמה. מדוע זה חשוב? ככול שפורמט המצלמה גדול יותר (מצלמות בפורמט גדול, פורמט בינוני) כך כושר הכיסוי שיידרש מהעצמית יהיה גדול יותר ולכן במצלמות בפורמטים גדולים יש להתאים עצמיות בעלות כושר כיסוי גדול. כאשר משלבים עצמיות בעלות כושר כיסוי גדול על פורמט קטן יותר לא תהיה בעיה אך כאשר משלבים עצמית בעלת כושר כיסוי קטן על מצלמה בפורמט גדול יותר התמונה שתתקבל תהיה בעלת שוליים שחורים.

ניתן לחלק את את העצמיות למצלמות 35 מ"מ לשתי קבוצות

עצמיות full-frame - כושר הכיסוי שלהם מתאים למצלמות דיגיטליות בעלות גודל חיישן הזהה בגודלו למצלמות פילים 35 מ"מ. ניתן להשתמש בעצמיות אלו גם במצלמות שדרישת כושר הכיסוי שלהם קטן יותר

עצמיות aps-c (למצלמות בעלות crop factor x1.6) - כושר כיסוי קטן יותר המתאימות לרוב המצלמות הדיגיטליות )מצלמות בעלות גודל חיישן c-aps ) שקיימות היום בשוק. עדשות אלו הן בדר"כ פחות מקצועיות מעדשותframe-full ובדר"כ יהיו גם זולות יותר.

סוגי עצמיות

ישנם המון סוגים של עצמיות וכל עצמית מתאימה לסוג אחר של צילום

איך נדע איזה עצמית אנחנו צריכים? תלוי מה רוצים לצלם. אם הנושא הוא רחוק אני אעדיף עצמית טלסקופית.

אם הנושא הוא גדול וקרוב אני אעדיף עצמית רחבת זווית.

מה היא העצמית הטובה ביותר? אין לכך תשובה חד משמעית. לכל קטגוריה יש מספר עצמיות שנחשבות לטובות בתחומן. הדעה הפילוסופית גורסת שהעצמית הכי טובה היא זו שנמצאת לי על המצלמה(ולא זו ששכחנו בבית או שלא היה לנו מספיק כסף לקנות) .

העצמיות מתחלקות לקבוצות. ישנם עצמיות זום וישנם עצמיות קבועות (ללא זום)

עצמיות רחבות זווית - רחבות מזווית הראיה של עין אנושית (נקראות גם עדשות מרחקות(

רחבות ללא זום 8 מ"מ ועד 35 מ"מ

רחבות זום 35-8 מ"מ

עצמיות סטנדרטיות - דומות לזווית ראיה של עין אנושית

סטנדרטיות ללא זום 40 מ"מ ועד 60 מ"מ.

סטנדרטיות זום 17-40 מ"מ, 24-70 מ"מ, 18-55 מ"מ וכו'

עצמיות טלה-פוטו - צרות מזווית הראיה של עין אנושית (נקראות גם עדשות מקרבות)

טלה-פוטו בינוניות ללא זום  70 מ"מ ועד 135 מ"מ

טלה-פוטו רגילות ללא זום 150 מ"מ ועד 300 מ"מ

סופר טלה פוטו ללא זום 400 מ"מ ועד 1200 מ"מ

זום טלה פוטו 70-800 מ"מ, הנפוצות 70-200, 70-300. המיוחדות 300-800, 650-1500

עצמיות מיוחדות

מאקרו – המקצועיות הן ללא זום מ-35 עד 200 מ"מ

Fisheye – עם או בלי זום 4.5 מ"מ עד 16 מ"מ

Tilt/Shift – נקראות גם עדשות PC הם ללא זום מ-17 מ"מ ועד ל-90 מ"מ, מיודעות לצילום ארכיטקטורה

עצמיות מראה – ללא זום 400 מ"מ, 500 מ"מ ו-800 מ"מ

Lensbaby – עצמית גמישה בעלת כושר כיסוי גבוה 50 מ"מ

לסיכום

קשר בין אורך מוקד ל:

זוית ראייה:

אורך מוקד ארוך -> זוית ראיה צרה, עצמים ייראו קרובים

אורך מוקד קצר -> זוית ראיה רחבה, עצמים ייראו רחוקים

עומק שדה:

אורך מוקד ארוך -> עומק שדה מצומצם, נקודתי

אורך מוקד קצר -> עומק שדה רחב, יותר מישורים יראו בתחום החדות

תשקופת (פרספקטיבה):

אורך מוקד ארוך -> יחס בין עצמים קרובים לרחוקים יקטן, לא יבלוט

אורך מוקד קצר -> יחס בין עצמים קרובים לרחוקים יהיה גדול יותר, תשקופת מודגשת, מוגזמת