התריס/סגר

תפקיד הסגר

הסגר ממוקם ממש לפני החיישן או סרט הצילום, בחלק האחורי של גוף המצלמה. הסגר בנוי בדר"כ ממתכת.

שני תפקידים לסגר:

1. לווסת את כמות האור ע"י שינוי הזמן בו הוא פתוח (פתיחה ארוכה של הסגר, זמן חשיפה איטי תכניס כמות גדולה של אור יחסית לסגר שנפתח ונסגר מהר, זמן חשיפה קצר, מהיר(

2. .לשלוט על מריחה או הקפאה של תנועה (אם קיימת בתמונה)

את הסגר מסמנים באות האנגלית S או t .

ההבדל בכמות האור בין ערך אחד למשנהו הוא בדיוק פי שניים.

מספרי הסגר הם:

S (t) –8’’ 4’’ 2’’ 1 1/2 1/4 1/8 1/15 1/30 1/60 1/125 1/250 1/500 1/1000 1/2000..

שימו לב מה הן חצאי שניות ומה הן שניות שלמות.

כאמור, הסגר שולט גם על המריחה או ההקפאה של תנועה בתמונה. סגר איטי ייתן לנו מריחה יחסית וסגר מהיר יקפיא לנו את התנועה בתמונה. (כמובן שאם ארצה להקפיא את התנועה של אדם ההולך ברחוב יספיק לי סגר של 1/125 .סגר זה לא יספיק לי אם ארצה לצלם ולהקפיא את תנועתו של אופנוע החולף במהירות על פניי, כלומר – הכל יחסי(.

קציבת זמן

במצלמות היום ישנן, כמו בצמצמים, את שיטת חצאי הפסיעות ושיטת שלישי הפסיעות מדוע ?

ההבדלים הגדולים מדי בחשיפה כשמשנים את הזמן פי שתיים או בחצי יצרו צורך בתחנות ביניים של חלוקה לשני חצאי תחנות צמצם או שלושה שלישי תחנות צמצם.

שיטת פסיעות שלישי זמן : הזמן משתנה כל פעם בשליש מהתחנה הקודמת.

שיטת פסיעות חצאי זמן : הזמן משתנה כל פעם ב חצי מהתחנה הקודמת.

סוגי סגרים : תריס, עלים, אלקטרוני

סגר התריס (בקיע)- במצלמת הרפלקס הסגר הוא סגר התריס.

מבנה- הסגר בנוי מרצועות, אשר בזמן הצילום יוצרות חלון צר הנע לאורך (מימין לשמאל) או לרוחב )מלמעלה למטה) הנגטיב או החיישן כך שהסרט נחשף בהדרגה.

יתרונות סגר התריס:

הסגר ממוקם בגוף המצלמה והדבר מוזיל את עלות המצלמה

ניתן להחליף עצמיות מבלי שהסרט ייחשף לאור

פשטות המבנה - גישה קלה לתיקון.

חסרונות סגר התריס

במקרה של תנועה מהירה עשויי לצור עיוות במראה הדמות בשל החשיפה המדורגת (הדמות זזה יחד עם הסגר ונראית ארוכה ומעוותת)

נדרשת סינכרוניזציה - התאמה בין המבזק (פלאש) לבין מהירות הסגר. אי התאמה יכולה להוביל לחוסר חשיפה או חשיפה חלקית של הסרט.

סגר עלים

סגר עלים הוא הממוקם בעצמית )במצלמות טכניות( והוא נפתח בבת אחת.

סגר עלים הוא סגר הבנוי בעצמית וצורתו דומה למבנה הצמצם הוא בנוי מעלי מתכת הנפתחים ונסגרים בבת אחת. סוג כזה של סגר קיים במצלמה טכנית ומצלמה בפורמט בינוני (חד עיינית ודו עיינית)

בסגר עלים אין בעיית סינכרוניזציה עם המבזק מאחר שהוא אינו נפתח בהדרגה אלא בבת אחת. מהירות הסנכרון עם סגר עלים היא המהירות הגבוהה ביותר בה המצלמה יכולה לצלם.

סגר אלקטרוני

במצלמות קטנות (כמו בטלפון סלולרי) יש תריס אלקטרוני עצמאי או משולב בתריס מכני. תריס אלקטרוני פשוט מגדיר את משך הדגימה של האור מהחיישן באמצעים אלקטרוניים בלבד.

סוגי חשיפות

ניתן להנציח תנועה בשתי דרכים. אפשר להקפיאה על ידי שימוש במהירויות סגר גבוהות או לחלופין אפשר למרוח את הנושא המצולם על ידי מהירויות סגר קטנות וארוכות. מהירות התריס מאפשרת לנו לקבוע האם התמונה שלנו תצא "קפואה", כלומר כל האלמנטים ייצאו חדים לחלוטין וללא טשטוש  (טיפות מים קפואות באוויר למשל)  או עם "מריחה" שהכוונה היא לתמונה בה יש טשטוש כתוצאה מתנועה במהלך החשיפה.

הקפאה - על מנת להקפיא תנועה, אנחנו נזדקק למהירות תריס שתהיה גבוהה ממהירות התנועה בתמונה. כלומר שהחשיפה תהיה קצרה מספיק כדי ששום דבר לא יספיק לזוז במהלכה. לדוגמה, כדי להקפיא תנועה של חבטת טניס, אנו נרצה חשיפה של לפחות 1/1000 של השנייה, אשר במהלכה לא תהיה תנועה של היד \ מחבט \ כדור.

חשיפה מהירה -  על ידי חשיפה מהירה שערכה גבוהים (למשל  s-5000) נוכל להביא למצב של הקפאת תנועה כמו בתמונה שלהלן בה הצלם "תפס" קליע של אקדח במעופו.

חשיפה איטית -  על ידי חשיפה איטית שערכיה נמוכים (למשל 5s  ) נוכל להביא למצב של מריחת תנועה כמו בתמונה שלהלן בה רואים רצי מרתון מרוחים.

מהירות התריס המינימלית לצילום מהיד

כל אחד מאיתנו, בהנחה שיש לו דופק, רועד מעט כל הזמן וכמובן שגם במהלך הצילום. על מנת להמנע מהשפעה של הרעידות הללו על הצילום, אנחנו נשתמש במהירות תריס מינימלית כדי "להקפיא" את התמונה והרעידות. כלל האצבע למהירות המינימלית לצילום מהיד היא (ללא חצובה) היא 1 חלקי אורך המוקד בו אנחנו משתמשים באותו הרגע. זהו כלל אצבע אשר מבטא את העובדה שככל שאורך המוקד גדול יותר וזווית הראייה של העדשה צרה יותר, כל רעידה קטנה של היד תשפיע מאוד על החדות של התמונה הסופית. במילים אחרות, אורך מוקד גדול יותר יצריך מהירות תריס גבוהה יותר כדי להקפיא את התנועה מרעידות הידיים של הצלם בשעה שבאורך מוקד קטן ניתן יהיה לצלם במהירות תריס איטית יחסית. לדוגמה, אם מצלמים באורך מוקד של 200 מ"מ, נרצה מהירות של לפחות 1/200 כדי להמנע מרעידות. במהירויות תריס נמוכות יותר, אנחנו נרצה להשתמש בחצובה או בנקודת משען אחרת כדי לקבל יציבות. כמובן שכלל זה רלוונטי אך ורק לרעידות הידיים שלנו ולא מתייחס להקפאת התנועה של הנושא שלנו.

מהירות סנכרון

מהירות הסנכרון היא המהירות הגבוהה ביותר בה המצלמה יכולה לצלם עם פלאש בחשיפה רגילה. המגבלה הזו נובעת מהצורה בה התריס בנוי. מהירות זו היא המהירות המרבית בה החיישן עדיין נחשף במלואו לאור בו זמנית, ומעל מהירות זו החיישן נחשף לאור באופן מקוטע ולכן הבזקה עם פלאש תציג רק פס צר של אור בעוד שאר התמונה תישאר חשוכה. מה המשמעויות? מומלץ לקרוא מאמר בנושא פלאש להשלמת התמונה.