חשיפה

מה היא חשיפה

חשיפה היא כמות האור שהנגטיב או החיישן מקבל בזמן הצילום.

החשיפה מתבצעת על ידי שני גורמים ובהתאם לרגישות

זמן הצילום זה הוא משך הזמן בו התריס פתוח.

קוטר הצמצם שמשפיע על עוצמת האור העובר.

רגישות הנגטיב או החיישן ידועה.

חשיפה נכונה = היא מציאת היחס הנכון בין עוצמת האור אשר נשלטת על ידי הצמצם לבין הזמן שנקבע על ידי מהירות הסגר. חשיפה נכונה היא היחס בין עוצמת האור שנקבעת ע"י הצמצם ובין הזמן שנקבע ע"י מהירות הסגר.

חשיפה נכונה נקבעת כמובן בהתאם לתנאי האור של הנושא המצולם, אשר נמדדים באמצעות מד-אור המותקן על המצלמה. ובהתאם לרגישות ISO  למעשה החשיפה היא שילוב של 3 גורמים : רגישות, זמן חשיפה, וצמצם.

הדבר דומה למילוי כוס מים : כשפתח הצינור צר, לוקח יותר זמן למלא את הכוס.

כשפתח הצינור רחב, לוקח פחות זמן למלא את הכוס.

חשיפה נכונה משולה למילוי הכוס עד הסוף

אם נשפך - חשיפת יתר.

אם חסר - חשיפת חסר.

הזמן שאנו מפעילים את הברז משול לזמן בו התריס פתוח ונכנס אור. אנו מחפשים את הזמן המדויק שמשול לחשיפה נכונה, אם נמלא יותר מדי זמן הכוס תשפך (חשיפת יתר) , אם נמלא פחות מדי זמן, הכוס לא תתמלא מספיק (חשיפת חסר).

גודל הכוס משול לרגישות - אסא, כוס קטנה צריכה מעט מים להתמלא כמו סרט מאוד רגיש לאור 900-1600 אסא , שצריך מעט אנרגיה לחשיפה נכונה. כוס מאוד גדולה צריכה הרבה מים להתמלא, כסרט 100  אסא שצריך הרבה אנרגיה לחשיפה נכונה.

חוק הגומלין – יחסי צמצם וזמן החשיפה

כאשר ערך החשיפה הוא קבוע –היחס בין שינוי הצמצם ועוצמת האור נשאר קבוע.

שינוי בין מהירות אחת לשנייה נותן פי שתיים אור. כלומר אם עברתי מחצי שנייה לשנייה הנגטיב מקבל פי שתיים אור.

סגירת צמצם אחד , תקטין את קוטר הצמצם פי שתיים. עובדה זו תגרום לחצי כמות האור לעבור.

מכאן שהכפלת זמן הצילום ובמקביל סגירת צמצם אחד תשאיר את אותה כמות אור שתגיע לנגטיב או לחיישן

בדוגמא לכוס, אם אגדיל את עוצמת הזרם פי שתיים אבל אמלא במשך מחצית הזמן את הכוס, אגיע לאותה כמות מים.

סגירת צמצם אחד (חור קטן יותר) תוביל לפתיחה של מהירות אחת (האטת מהירות) כדי לקבל את אותה החשיפה.

סגירת שני צמצמים (הפחתת האור) תוביל לפתיחת שתי תחנות זמן (הגברת האור(  כמות האור שתגיע תישאר זהה.

אם נשווה את זה לכוס המים – אז אם נכפיל את הזרם פי שתיים (פתיחת צמצם בתחנה אחת ) ובמקביל נקצר את הזמן פי 2 הכוס תתמלא בדיוק כמו מקודם.

חוק הגומלין מתייחס לאיזון כמות האור למקרה ונשנה את גודל הצמצם או את זמן החשיפה. חוק זה עוזר לנו לעבור ממהירות סגר אחת לשנייה או מצמצם אחד לצמצם אחר מבלי שנצטרך לבצע מדידת אור חדשה

לדוגמא:

החשיפה הנכונה כרגע לתאורה הקיימת היא במהירות של 1/125  וצמצם 4.

אותה כמות אור תגיע לחיישן במהירות של 1/250 וצמצם 3.5 ,על פי חוק הגומלין.

אותה כמות של אור תגיע לחיישן במהירות של 1/8 וצמצם 16 ,על פי חוק הגומלין.

אותה כמות של אור תגיע לחיישן במהירות של  1/30 וצמצם 8 ,על פי חוק הגומלין

הסטייה מחוק הגומלין

בסרטי צילום בחשיפות ארוכות (מעל לחצי שנייה) או בחשיפות מאוד מהירות ( מעל  1/8000) חוק הגומלין כבר לא עובד וישנה סטייה מחוק הגומלין. צריך להוסיף או להפחית אור - תלוי בסרט הנתונים המדויקים אצל יצרני הסרטים במצלמות דיגיטליות בעיה זו אינה קיימת.

חשיפת יתר / חסר

איבוד פרטים במיבהקים או בצללים, השפעה על רווית הצבע.

לאחר שהבנו איך יוצרים חשיפה נכונה נדבר על חשיפת יתר וחשיפת חסר.

אם נחזור לכוס כשהמים עולים על גדותיהם ונשפכים זו חשיפת יתר – בתמונה התוצאה היא תמונה בהירה מדי – בנגטיב התוצאה היא נגטיב שחור ואטום – לא יתקבלו פרטים.

אם לא נמלא את הכוס עד הסוף אלא רק כדי רבע או חצי – זו תהיה משולה לחשיפת חסר - בתמונה התוצאה היא תמונה כהה מדי – בנגטיב התוצאה היא נגטיב שקוף וחסר פרטים – לא יתקבלו פרטים.

השפעה על רווית הצבע

בחשיפת יתר התמונה לבנה יותר ולכן הצבעים שבה פחות רוויים ויותר בגוני הפסטל

בחשיפת חסר הצבעים נעשים כהים יותר ולכן גם רווים יותר