מצלמת הרפלקס
מצלמת הרפלקס – מבוא קצר, שיטות חשיפה שונות והבדלים ביניהן, תצוגות מד אור נפוצות ואינדיקציות שונות, שיטות מיקוד , צילום ברצף ושימוש בטיימר, הפעולות המתרחשות בלחיצה על כפתור החשיפה, חשיפה מדורגת BRACKETING, עומק שדה,
Single-Lens Reflex SLR / רפלקס מ
מצלמת רפלקס בעוצמית אחת. משפחת מצלמות המיועדות למקצוענים ולחובבי צילום. התפעול של מצלמה זו גמיש מאוד, ומאפשר לשלוט ידנית על גודל הצמצם ומהירות התריס, כדי להשיג תוצאות רצויות. מצלמות רפלקס הן מצלמות שלהן יש את מיטב הביצועים והיכולות, ובהן הושקעה מיטב הטכנולוגיה של הצילום במשך כמה עשורים. אחד הסממנים החיצוניים של המצלמה הן העדשות המתחלפות, המאפשרות לצלם בזוויות, במרחקים, ובתנאי תאורה שונים. בתחילת המאה ה 21 החל מעבר של צלמים מקצוענים וחובבים למצלמות רפלקס דיגיטליות, שמחליפות בהדרגה את מצלמות הפילם מצלמות סרט הצילום. מצלמת רפלקס מתפקדת כמו קמרה אובסקורה "משוכללת" עם מראה להיפוך הבבואה. הדמות משתקפת במהופך על מישור המוקד. כיום למצלמה סגר/תריס הנפתח במהירויות גבוהות מאד כמו 1/8000ש' או במהירויות נמוכות יותר של שנייה ויותר. יש למצלמה אפשרות למיקוד אוטומטי (חצי לחיצה על המחשף), או אוטומטי רציף (החדות "עוקבת" אחר הנושא שבתנועה לעברנו או מתרחק מאיתנו עד לרגע הלחיצה),או למיקוד ידני.
מה קורה כאשר האור עובר דרך העדשה ומגיע אל תוך המצלמה ?
בזמן צפיה וכוון, האור עובר דרך העדשה , ויוצר דמות הפוכה, הפוגעת במראה. המראה ממוקמת בזוית של 45 מעלות, מקפיצה את האור כלפי מעלה ב 90 מעלות אל תוך הפנטה פריזמה. בתוך הפנטה פריזמה ) מנסרה משולשת) מבצע האור סיבוב ופונה ב 90 מעלות אל תוך העינית.
הפעולות המתרחשות בלחיצה על כפתור החשיפה:לחיצה, עליית המראה (כדי לאפשר לאור לחדור), השתנות הצמצם לגודל שנקבע לו, פתיחת הסגר, כניסת אור לפילם או לחיישן, חזרת הצמצם לגודלו המירבי, חזרת הסגר והמראה למקומם המקורי.
מסלול האור : עובר דרך העדשה מתהפך ויוצר דמות הפוכה על גבי הנגטיב או החיישן.
שיטות חשיפה שונות
במצלמות רפלקס החדשות ביכולתי לקבוע את החשיפה ב 4 דרכים שונות:
Program ,P
מצב אוטומטי לחלוטין בו המצלמה (בעזרת מד-אור) תבחר בעצמה גם את הסגר וגם את הצמצם בהתאם לאור המצוי. הבעיה במצב זה שאם אין מספיק אור, המצלמה תבחר בלית ברירה במהירות חשיפה איטית כאשר אין אור יהיו מריחות בתמונה. (אם יש מספיק אור המצלמה תבחר בד"כ בסגר 1/60 ומעלה על מנת למנוע מריחות).
יתרון - תמיד חשיפה נכונה.
חסרון הצלם אינו שולט על הזמנים והצמצם ולכן אינו קובע איך תראה התמונה.
מצב – עדיפות סגר TV/ Sv , Shutter
יש מצלמות בהם הוא מופיע כ TV –TIME
הצלם קובע את מהירות הסגר על מנת לשלוט במריחה או הקפאה של תנועה והמצלמה קובעת את הצמצם בהתאם לסגר שנקבעה ובהתאם לאור המצוי.
לדוגמא: הצלם קובע את הסגר,(למשל 1/125 כדי שלא ייווצרו מריחות בתמונה) והמצלמה תקבע בעצמה את מפתח הצמצם בהתאם לאור המצוי.
במצב שבו יש כמות אור גדולה כמו יום בהיר הצמצם יהיה סגור יחסית : צמצם F16
במצב בו יש מעט אור , כמו ביום מעונן בחורף המצלמה תתאים צמצם פתוח, לדוגמא צמצם F4
שימושים : כאשר רוצים להקפיא תנועה מהירה או כאשר רוצים לקבל מריחת תנועה.
למעשה כאשר רוצים לשלוט בזמן הצילום וליצר אפקט הקשור לזמן
לעדיפות המהירות יש חיסרון אחד שכאשר מנסים לצלם בזמן קצר מדי במקום שאינו מספיק מואר המצלמה אינה יכולה להתאים צמצם פתוח מספיק ולכן התמונות יצאו חשוכות – והמצלמה תורה הבהוב אזהרה בחשיפה או תכתוב הודעת אזהרה.
עדיפות צמצם Av
AV=APETURE VALUE ערך צמצם
במצב זה , הצלם בוחר את הצמצם והמצלמה תקבע את מהירות הסגר כלומר את זמן החשיפה, בהתאם לאור המצוי וכמובן בהתאם לצמצם שנבחר.
זה המצב ההפוך מהירות. אשתמש במצב זה אם ארצה סדרת תמונות שבה כל תמונות יהיו בעלות עומק שדה מקסימלי (אבחר צמצם סגור) או שכל התמונות יהיו בעלות חדות מבדילה : פוקוס סלקטיבי ( במקרה זהאבחר צמצם פתוח).
אם ארצה עומק שדה מינימאלי אבחר בצמצם פתוח.
אם ארצה עומק שדה מקסימאלי , אבחר צמצם סגור.
M, Manual מצב ידני
מצב ידני בו הצלם קובע גם את הצמצם וגם את הסגר. הצלם נעזר בתצוגת המד אור שמציגה לו את החשיפה הנכונה, אך יש ביכולתו לקבוע נתונים אחרים שיבהירו או יכהו את התמונה.
במצב זה משתמשים צלמים מקצועיים , מצב זה נותן לצלם את השליטה המקסימלית במצלמה ובחשיפה, אך חסרונו הוא שהוא דורש מהצלם להיות כל הזמן מודע לנתוני החשיפה, ויכול לייצר חשיפות בהירות מאוד או כהות מאוד. למעשה פונקציה זו מתאימה למי שמבין היטב מה הוא עושה, ורוצה להשיג שליטה מקסימאלית.
תצוגת מד האור
תצוגות מדי האור הן סקאלה שצריכה בעיקרון להיות מאוזנת על 0.
אם מד האור נמצא על + סימן שאנו בחשיפת יתר והתמונה תצא בהירה מדי.
אם מד האור על – סימן שאנו בחשיפת חסר, והתמונה תצא כהה מדי.
שיטות מיקוד
ישנן כמה שיטות מיקוד שונות
מיקוד ידני – הצלם ממקד בעצמו את הפוקוס של התמונה ומניח אותו היכן שהוא בוחר
מיקוד אוטומאטי - בו נשתמש בדרך כלל אם איננו משתמשים במיקוד ידני.
מיקוד אוטומאטי רציף – המצלמה ממשיכה לייצר מיקוד כל הזמן (בזמן שלוחצים חצי לחיצה). מתאים לאוביקט שנע כל הזמן. (למשל בצילום ספורט של אופנוע שנוסע לכווננו).
A-DEP - בשיטה זו לחיצה ראשונה נמקד על האובייקט הקרוב ביותר בתמונה לחיצה שנייה על הרחוק ביותר בתמונה ובשלישית המצלמה תמקד היכן שהוא באמצע כך שהתמונה תתקבל בחדות מלאה מקצה לקצה.
צילום ברצף ושימוש בטיימר
במצלמות ישנו טיימר לצילום עצמי או לצילום שנעשה זמן קצר של כמה שניות לאחר הלחיצה. שימוש עיקרי צילום עצמי או ייצוב מלא של המצלמה על החצובה.
צילום ברצף – זו שיטת צילום מהיר של כמה תמונות שמצולמות אחת אחר השנייה. משמש לאירועים חשובים שלא יחזרו כמו צילום ספורט וצילום חדשות.
הפעולות המתרחשות בלחיצה על כפתור החשיפה
עליית המראה
השתנות הצמצם (במידה ונבחר מפתח שאינו המרבי)
פתיחת וסגירת הסגר
חזרת הצמצם לגודלו המרבי
חזרת הסגר והמראה למקומם המקורי
Bracketing חשיפה מדורגת
זו אופציה שקיימת במצלמות מודרניות שניתן לבצע אותה גם בצורה ידנית. בחשיפה מדורגת מבצעים את אותו הצילום בחשיפה הנכונה וגם בחשיפה בהירה יותר וגם בחשיפה כהה יותר, נהוג לבצע כ 3 או 5 חשיפות לאותו הצילום. זאת על מנת להבטיח קבלה של תמונה בחשיפה המדויקת ביותר.
טוב כאשר תנאי התאורה לא מושלמים או לצלם שרוצה לודא שתהיה לו חשיפה מושלמת.
כפתור אינדיקציית העומק שדה
בדרך כלל ממוקם בתחתית מתחת לעדשה. כפתור זה סוגר את הצמצם לצמצם בגודלו בזמן הצילום , עובדה זו מחשיכה את התמונה אך מראה לנו את עומק השדה האמיתי.
בנוסף , ישנן עדשות שמצוידות בסקאלה שנותנת חווי לעומק השדה שיתקבל.