סדנת האבנים (לילדים, ולא רק)
מצאנו את עצמנו על חוף קסום באיטליה בסוף ספטמבר. החול שם דק דק, המים צלולים ורדודים, אבל קצת קרים. ואבנים על החוף. מלוטשות, יפות, כאלה שעברו עליהם הרבה מים ורוח.
החלטתי שזה זמן טוב להעביר לילדים את "סדנת האבנים" שפינטזתי עליה שנים...
אז הלכנו לאסוף אבנים יפות... אחרי שאספנו אבנים בכל מיני גדלים (אני ווידאתי שיש מכל הסוגים) התחלנו בסדנה...
ביקשתי מהילדים למלא את הכוס עד לחצי שלה בחול. ואז להכניס את האבנים היותר קטנות, וכך הלאה עד האבנים הגדולות יותר.
בצד השני ביקשתי שיעשו זאת בסדר ההפוך. קודם האבנים הגדולות, אחר כך הבינוניות ואז הקטנות והחול.
בדקנו איפה נכנסו יותר אבנים...
כמובן שכשהכנסנו את האבנים הגדולות קודם, היה מקום לחצץ ולחול לחלחל ביניהם ואפילו נכנסו עוד מים.
המשל שלנו: אם נכניס לחיים שלנו את האבנים הגדולות קודם, יש מקום גם לחצץ ולחול אם נרצה.
מהם האבנים הגדולות בחיים שלנו? הדברים החשובים לנו ביותר: משפחה, בריאות, למידה, שלווה, חברים... כל אחד עושה לעצמו רשימה. זה אומר שאלו הדברים שיקבלו אצלנו עדיפות על פני דברים אחרים פחות חשובים, כשאנחנו באים לתכנן את היום, השבוע, החודש שלנו...
כל אחד כתב על האבנים את הנושאים שחשובים לו. כשהגענו הביתה (טוב, שלוש שנים אחרי...), גם מסגרנו אותם ותלינו על הקיר, שזה יהיה לנו מול העיניים תמיד ויכוון אותנו...
המסר חזק, ונוצרה אצלנו גם "שפה" או מושג, שאחר כך היה קל להתייחס אליו, כשהילדים נהיו מתוסכלים מדברים שלא מסתדרים להם...