עקרונות לחיים טובים

אל עקרונות התזונה נחשפתי לפני הרבה שנים, הרבה לפני שחליתי. הייתי אחרי שתי לידות, הגוף היה חלש ורזה, חסר אנרגיה וכנראה גם חסר בויטמינים. אכלתי ארוחות לא סדירות, גידלתי שני ילדים קטנים, לא ישנתי טוב (שנתיים וחצי לא הייתה לי שנת לילה רציפה אחת...), עבדתי בסטרס ולא עשיתי פעילות גופנית. היו לי כל מיני תופעות לוואי לא נעימות: עצירויות, כאבי בטן והרגשת כבדות, חוסר אנרגיה ועייפות (טוב, היו באמת סיבות לכך, כך חשבתי).

 

ואז בעלי חזר הביתה מקורס, ובדרך שוחח עם מישהי שעשתה יחד איתו את הקורס, שסיפרה לו איך כל התופעות האלה נעלמו לה אחרי ששינתה את התזונה, ובמקביל המליצה לקרוא את הספר של שרה חמו "שביל הזהב לריפוי טבעי". לא היה לי סרטן, לא חשבתי בכלל על הכיוון, אבל איכשהו הספר הזה דיבר אליי. קראתי אותו, והתחלתי לשנות את התזונה בהתאם. התזונה ששרה מדברת עליה היא מבוססת על שיטת ריפוי טבעי של קינגסטון קליניק, אבל לאורך השנים מצאתי קווים מקבילים לעקרונות התזונה האלה בעוד כמה "שיטות". 

 

השינוי היה קשה, אבל הייתי נחושה לנסות, לא ממש היה לי מה להפסיד. התחלתי לעבוד "לפי הספר", כלומר ממש התזונה שרשומה שם: פירות טריים בארוחת בוקר, סלט גדול עם הרבה חסה, גבינת עיזים ואבוקדו בצהריים, ותבשיל ירקות (ויותר מאוחר גם קטניות ופחממות מלאות) לארוחת ערב. ביצים או עוף פעמיים שלוש בשבוע. הורדתי את כל הדברים הקשים - הפסקתי לשתות קפה (3 ימי גמילה עם כאבי ראש קשים, וזה היה מאחוריי. מאז אני לא שותה קפה). הורדתי את כל המתוקים. הורדתי מלח. הורדתי גם חלק מהירקות היותר בעייתיים. 

להפתעתי התוצאות היו מיידיות. העצירויות הפסיקו לגמרי, ואיתן תחושת הכבדות, העייפות (למרות שכבר לא שתיתי קפה), כאבי הבטן - הכל נעלם.

 

לא את כל העקרונות של השיטה הצלחתי ליישם בתקופה הזאת... פעילות גופנית לא הצלחתי לעשות עם שני ילדים קטנים, עבודה במשרה מלאה בהיי טק ולילות חסרי שינה... לפחות אלו היו התירוצים שלי אז. היום אני יודעת כמה הנושא הזה חשוב, והצלחתי להכניס אותו כהרגל באורח חיים שלי - חוג פילאטיס קבוע פעמיים בשבוע, משחק כדורשת בליגה או שתיים, והליכות בין לבין.

 

נחזור לתזונה. הצלחתי להתמיד בתזונה הזאת כשנה וחצי. היא קשוחה... אבל עשיתי אותה עד הסוף, בלי הנחות. בדיעבד אני מבינה שזה היה הקושי העיקרי, מכיוון שהיא די מוגבלת, קצת משעממת, ולפעמים תפלה. אז למרות שחזרתי לתזונה רגילה, העקרונות נשמרו לי. השתדלתי לאכול פירות בארוחת בוקר לפני כל דבר אחר, וסלט לצהרים, בערב פחות הקפדתי. לקפה לא חזרתי, אבל חזרתי לאכול סוכרים ופחממות האהובים עליי במיוחד. אף פעם לא הייתי חובבת בשר, כך שמבחינתי זאת לא היתה הקרבה.

 

המשכתי לקרוא ספרים בנושא, כבר אחרי שלושה ילדים, גב תפוס במשך שנה, ובעיות אחרות (בפרק של הריפוי הטבעי). קראתי את הספר "לא לסרטן" - דרך חיים חדשה נוגדת סרטן של ד"ר דויד סרוואן-שרייבר אשר מביא מחקרים המוכיחים קשר בין תזונה ומזונות מסוימים שיכולים אפילו לסייע בריפוי הסרטן. גם זה היה לפני שחליתי. התזונה שהוא ממליץ עליה דומה אך לא זהה לתזונה של הקינגסטון קליניק. רובה עדיין מבוססת על פירות וירקות, רצוי אורגניים, אבל הוא כבר מביא מחקרים המראים איזה פירות וירקות מכילים חומרים הנלחמים בתאים סרטניים. כלומר הוכחה מדעית. 

אימצתי מחדש את העקרונות האלה, ובמשך כמה שנים התמדתי. 

 

זה לא היה מספיק. לפני כשנתיים חליתי בסרטן השד בפעם הראשונה. התזונה שלי היתה טובה ומזינה, היתה לי אנרגיה, הרגשתי טוב, עשיתי הרבה פעילות גופנית, לא עישנתי מעולם, הרגשתי בריאה לחלוטין, ועדיין הסרטן הצליח להתפתח בגוף שלי. למרות. על הסרטן אספר בפרק נפרד, אבל בהקשר של התזונה, הגילוי על הסרטן היה הלם מוחלט. לא ציפיתי לו. באותו ערב של הגילוי דיברתי עם חברה טובה שהיא נטורופתית, וישר התחלתי תזונה מחמידה ביותר. מעבר לאוכל בסיסי, פירות וירקות, שייקים מרוכזים בבוקר, סלטים בצהריים, אוכל מבשול בערב. כמו בספר של שרה חמו, רק עם קצת יותר נוגדי חמצון. תוספים לחיזוק המערכת החיסונית, פטריות ועוד. עברתי את ההחלמה מהניתוח החלקי מהר יחסית, ההקרנות עברו עליי יחסית בקלות, ואני מאמינה שהכל בזכות התזונה. נכון, היא לא הצליחה למנוע את התפתחות הסרטן, אבל בלי ספק עזרה לגוף להתאושש מהר. במשך שנה וחצי התמדתי עם התזונה, הורדתי סוכרים ופחמימות לבנות לגמרי. לבדיקות המעקב חזרתי בלב שקט, שכן אני ידעתי שעשיתי כמיטב יכולתי בתחום התזונה.

 

והנה הסרטן חזר שוב. באותו מקום, כנראה שאריות של תאים שנשארו ולא חוסלו ע"י ההקרנות. הפעם כבר הייתי מבולבלת. אם בפעם הקודמת יכולתי להגיד שלפני הסרטן לא הקפדתי על התזונה עד הסוף, עיגלתי קצת פינות, מילא. הפעם התזונה שלי היתה מוקפדת עד הסוף. בלי זיופים. ועדיין תאי סרטן המשיכו להתפתח באין מפריע. נכון, הוא לא היה אגרסיבי, התפתח לאט, שוב מצאנו אותו ממש מוקדם וכל הנסיבות המקלות. 

 

מה המסקנה שלי? מתוך הסיפור אפשר בקלות להניח שלתזונה אין שום השפעה, שאפשר לאכול מה שבא לנו. אני עדיין מאמינה ומרגישה על הגוף שלי עד כמה התזונה הנכונה בשבילי מיטיבה איתי. כשאני "מזייפת", חוזרים כאבי הבטן. כשאני אוכלת טוב, יש לי אנרגיה, ההחלמה מהירה יותר מכל דבר. בנוסף אני מאמינה שבזכות התזונה, גם הסרטן היה פחות אגרסיבי, וגם ההחלמה מכל הניתוחים וההקרנות היתה יותר מהירה. 

 

אני לא יכולה להמליץ על מה התזונה הנכונה. אני מאמינה שהטבע סיפק לנו מגוון ענק, ויש יותר מתזונה אחת נכונה. אני כן ממליצה לקרוא את הספרים האלה ועוד, להיחשף ולראות איך התזונה משפיעה על ריפוי של הגוף לא רק בהקשר של סרטן, אלא הרבה מחלות אחרות. בעיקר להיות מודעים, להכניס לגוף שלנו אוכל איכותי, נקי מרעלים, בעל ערך תזונתי גבוה - כי בסוף זה הדלק שלנו. 

 

בצד יש לינקים לאתרים מומלצים, המלצות על ספרים ועוד.

​

​